מבוא הסביבה הטבעית בה גדל ילד היא ביתו. הוצאת ילד או נער מהבית מחייבת בחינה מעמיקה של

Transcript

1 מבוא הסביבה הטבעית בה גדל ילד היא ביתו. הוצאת ילד או נער מהבית מחייבת בחינה מעמיקה של המשפחה והבית )כוכבי-סמסליק, סמדג'ה ומויאל, 7(. הצורך להוציא ילד ממשפחתו ולהעבירו למסגרת חוץ ביתית נוצר סביב קשיים של הילד והמשפחה. השמתו של ילד במסגרת חוץ ביתית ושהותו בה, מטרתן לגרום לשינויים משמעותיים בחייו, כך שבעתיד יתפקד כבוגר נורמטיבי בחברה. מסגרות חוץ ביתיות נועדו להבנות תהליך התערבות יעיל שיסייע בשיקומם של ילדים ובני נוער אלו באמצעות קביעת גבולות ברורים ומוגדרים, מחד גיסא, ובאמצעות תהליך של חינוך וטיפול, מאידך גיסא )גולן, (. המסגרות החוץ ביתיות שקיימות בארץ נעות על רצף הסיכון והנסיבות בהן הוצא הילד ממשפחתו, החל במשפחות אומנה ופנימיות למיניהן וכלה במעונות של חסות הנוער. רשות חסות הנוער הנה אחת מיחידות האגף לשירותי תקון במשרד הרווחה. הרשות אחראית על טיפול חוץ ביתי סמכותי-כופה בנוער הנמצא בסיכון ומאופיין בעבריינות וסטייה חברתית )בן ברוך, (. מתבגרים אלו מצויים בקצה הרצף הטיפולי-חינוכי. לאחר שכל ניסיונות הטיפול הקודמים בהם לא נשאו פרי, הם מופנים לטיפול בחסות הנוער. רשות חסות הנוער מהווה כלי ייחודי בנוף הטיפולי של מדינת ישראל בכך שהיא פועלת ומפעילה את מעונותיה מכוח החוק. הפניית הנערים לחסות הנוער מתקיימת באמצעות בתי המשפט לנוער. מיעוטם של הנערים מופנה בתוקף "חוק הנוער- טיפול והשגחה תש"ך 9". החלק הגדול יותר מאוכלוסיית הנערים מופנה בתוקף "חוק הנוער- שפיטה ענישה ודרכי טיפול תשל"א 9". בחוקים אלו נקבעה מדיניות של מערכת אכיפת החוק עד היום, המעוגנת בתפיסתם השיקומית ובייצגם אוריינטציה טיפולית מובהקת של מדינת רווחה, אם כי במסגרת הליכים משפטיים )חסין, 99(. מעונות החסות מהווים קהילה טיפולית המשלבת תכנים לימודיים, חינוכיים ומקצועיים לצד תרפיה פרטנית וקבוצתית ומעורבות משפחתית. תוכנית התערבות זו מספקת טיפול צמוד לנער/ה המספק ביטחון ומאפשר פיתוח מנגנוני ריסון עצמי, כוחות אגו, בוחן מציאות ופריסת אלטרנטיבות לבחירה אישית )ראובן, (. חלק מהנוער אשר שוהה במעונות החסות נשאר במעונות אלו עד הגיעו לבגרות ומשימתו הבאה הינה לצאת לחיים עצמאיים. משימה זו מהווה אתגר הדורש מיומנויות ודרכי התמודדות מורכבות עבור כל מתבגר אשר יוצא מביתו ואשר המערכת המשפחתית מהווה עוגן או קרש קפיצה עבורו. קל וחומר שיציאה זו קשה למתבגרים שיוצאים ממסגרות השמה חוץ-ביתית, אשר לרוב חסרים

2 רשתות תמיכה ותמיכת המשפחה לרוב מצומצמת ואף חסרה. ככלל, צעירים העוזבים מסגרות השמה חוץ-ביתית מהווים את אחת מהאוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה ).)Stein, לבוגרים של מעונות חסות הנוער קשיים שהם מעל ומעבר לאלו שאותם חווים בוגרים של פנימיות ואומנה. ראשית, הם נמצאים בקצה הרצף מבחינת בעיות ההתנהגות שלהם והקושי שלהם להשתלב במסגרות נורמטיביות. מעבר לכך, הם עומדים פעמים רבות גם בפני קהילות שלהן עמדה שלילית כלפיהם עקב היותם עוברי חוק, כך שהאפשרויות הפתוחות בפניהם בכל הקשור להשגת דיור ועבודה הן מצומצמות אף יותר. משום כך, יש מקום לראות מתבגרים במעונות החסות העומדים לצאת לחיים עצמאיים כקבוצה בסיכון גבוה שיש לעצב עבורה שירותים שיתמכו ביציאה מהמסגרת )בנבנישתי וזעירא, 8(. מטרתו של מחקר זה הינה לבחון את המוכנות של צעירים וצעירות בחסות הנוער )להלן ייכונו צעירים או נערים והכוונה היא הן לצעירים ונערים והן לצעירות ונערות( ליציאה לעצמאות, כיצד הם תופסים את עתידם ומה הם צרכיהם לקראת מעבר זה. עבודת המחקר מתבססת על ניתוח נתונים שנאספו באמצעות שאלון אנונימי שחולק ל- 9 צעירים וצעירות בגילאי 9-9 השוהים במעונות חסות הנוער. המחקר נשען על ה"תיאוריה האקולוגית של ההתפתחות" )979 )Bronfenbrenner, כבסיס לפיתוח השערות בנוגע למצבם של צעירי החסות במעברם לחיים עצמאיים בהקשרים החברתיים, המשפחתיים, בקשרים שנוצרו במעונות וברמות השונות והדינאמיות של חייהם. מול גורמים אלו אבחן את הקשר לתפיסת העתיד, הצרכים והמוכנות של המתבגרים ליציאה לעצמאות. למסגרת תיאורטית זו מתלווה גם תיאורית החוסן. במחקר אבחן מאפיינים אישיים, משפחתיים, חברתיים ומאפייני מסגרת ההשמה אשר עשויים לתרום לפיתוח החוסן האישי, מתוך ההנחה כי חוסן אישי יכול לקדם את רמת התפקוד ואת מידת המוכנות לקראת היציאה לחיים עצמאיים. במחקר הנוכחי לא ניתן לזהות האם אותם נערים שהשתתפו הינם בעלי חוסן היות והשתתפותם הייתה טרם יציאתם לעצמאות, אך חשוב מאוד לזהות במתבגרים אלו את כל אותם גורמים לחוסן אשר בהחלט יכולים לסייע להם במעבר לעצמאות )5.)Stein,

3 ה, סקירת ספרות המחקר הנוכחי מתמקד בצעירים בהשמה חוץ ביתית שלהם מאפיינים מיוחדים, השונים מצעירים בהשמות אחרות. משום כך, בחלק הראשון אתאר בקצרה את המאפיינים המיוחדים להם ולמסגרת שבה הם שוהים, משום שלהם השפעה מרכזית על הנושאים שבהם עוסק המחקר. צעירים בחסות הנוער עבריינות נוער מוגדרת מבחינה משפטית כמעשים המבוצעים על ידי בני נוער, שלו היו מבוצעים על ידי מבוגרים היו נחשבים כעבירות פליליות. לעבריין הצעיר מאפייני עבריינות לאורך זמן, וחייו וזהותו מאורגנים סביב פעילות פלילית מתמשכת )כספי, ; 5 Thompson,.)Bynum & בן ברוך )9( מוסיפה היבט נוסף להגדרת התופעה שמתייחס להתנהגויות ספציפיות אשר נתפסות כהפרות של החוק הפלילי בקרב בני הנוער. היא מגדירה עבריינות נוער כסטייה חברתית אשר נגרמת ע"י מתבגרים בגילאים -9 אסורה ע"פ חוק ופוגעת באחרים )תקיפה, שוד, רצח, גניבה( או בעצמם )סמים, אלכוהול( וקיימות סנקציות חוקיות כלפי מבצע סטייה זו. מחקרים רבים מצביעים על כך שקיימת עלייה ניכרת בשיעורי המעורבות בעבריינות של נערים בתקופת גיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת. שיעורי העבריינות הגבוהים ביותר נצפים בין הגילאים Farrington, 99; Remschmidt & Walter, ; Ward, Day, Bevc, Sun, ( -9.)Rosenthal, & Duchesne, עבריינות נוער הינה אחד מהמצבים המגדירים את אוכלוסיית הנערים השוהים בחסות על קצה רצף הסיכון וביניהם עוד: פגיעות פיזיות ומיניות בילד, התנהגויות לא נורמטיביות כגון שימוש באלכוהול וסמים, עיסוק בזנות, מצבי ניתוק מוחלט ממסגרות לימודים ועבודה, מצבי ניתוק מהמשפחה, ניסיונות אובדניים וקשיים פסיכיאטריים ושוטטות או היעדר קורת גג )בן רבי וכאהן- Bartlet, Holdich-Davis & סטרבצ'ינסקי, ; כוכבי, סמדג'ה ומויאל, 9; שמיד, 9;.)Belyea, 5 מאפייני הרקע של נערי החסות באים לידי ביטוי לרוב בקשיים במערך המשפחתי, אלימות מילולית ופיזית במשפחה, הזנחה פיזית ורגשית, התעללות מינית במשפחה, תקיפה וניצול מיני. נוסף לרקע משפחתי קשה, מזהה הספרות בעיות התנהגות והתנהגות אנטי סוציאלית, מוקד שליטה חיצוני, בעיות זהות וערך עצמי נמוך, חוסר אמון וביטחון בקשרים בין אישיים, בעיות בזהות המינית, פוסט טראומה ומצבי גבול פסיכיאטריים )כוכבי-סמסליק וחבריה, 9; שמיד,

4 Agnew, 5; Brown, Osterman & Barnes, 9; Lopez & Emmer, ;9 שמש, ;9.); מאפיינים אלו מחייבים את השימוש במערכת החוק אשר כופה על הנער/ה את דרך הטיפול ויצירת הזדמנות לשיקום )ראובן, (. אריקסון (98 (Erikson, מתאר תהליך התפתחותי הרלבנטי לתיאור מרבית נערי החסות טרם הגעתם לחסות הנוער. לדבריו, כדי להגיע למצב של בוגר מאוזן מתקיים עימות בין "זהות האני" לבין "פיזור האני". "פיזור האני" בא לידי ביטוי כתוצאה מבלבול בזהותו ותחושת העצמיות של המתבגר, שאינו רואה קשר של המשכיות בין עבר לבין הווה. בתקופה זו הוא סובל מחוסר ביטחון, חוסר אונים, חרדה ובדידות. מתבגר שלא יצליח להתגבר על משבר "פיזור האני" ולהגיע ל"זהות האני" יפנה לחפש פיתרון להורדת תחושת הלחץ והחרדה. על מנת להקל על התחושות הקשות הנגרמות מאי יכולתו להסתגל למערכת הנורמטיבית, הוא עלול להתחבר לקבוצות עברייניות. בקבוצות אלו לא קיימים גבולות נורמטיביים שבאמצעותם אמור המתבגר לחזק את תחושת הזהות העצמית שלו. השמת נערים שביצעו עבירות במסגרות של חסות הנוער מטרתה לאפשר עבודה טיפולית על חיזוק הזהות העצמית, דפוסי החשיבה וההתנהגות שרכשו במהלך חייהם שבעקבותיהם עברו על החוק. כמו כן, השהות במסגרת אמור לצמצם ולהרחיק את הנוער מהמשך ביצוע עבירות נוספות )כוכבי-סמסליק וחבריה, 9(. הנערים מופנים לחסות הנוער עפ"י החוק או בצל החוק באמצעות בתי המשפט לנוער. חלק קטן יחסית מהנערים מופנה לחסות הנוער בתוקף "חוק הנוער- טיפול והשגחה תש"ך 9". חוק זה מתייחס למתבגרים שגילם בין -9, הזקוקים להגנה ואשר המחוקק התיר התערבות במצבם בניגוד לרצונם, ולעיתים בניגוד לרצון הוריהם. החוק מופעל כאשר בית המשפט השתכנע שחייבת להיות התערבות, שאם לא כן תחול במצבם של הנערים הידרדרות נוספת שלא תאפשר את שיקומם ושילובם התקין בחברה )וגשל, ; 9 חסין, 99(. חוק זה מתמקד יותר בקטינים נזקקים, גם אם חלקם חשודים בביצוע עבירות פליליות, כאשר מטרת ההפניה למסגרות החסות היא בעיקר לשמור על שלומו הפיזי והנפשי של הקטין ולאו דווקא ענישה על ביצוע עבירה פלילית. החלק הגדול יותר של הנערים מופנה ע"י בתי משפט בתוקף "חוק הנוער-שפיטה וענישה ודרכי טיפול תשל"א, 9". חוק זה מתייחס לבני נוער שגילם בין )הגבול התחתון של גיל האחריות הפלילית( ל- )הגיל העליון לגיל שפיטה בבית משפט לנוער(, שהואשמו בפלילים. חוק זה קובע 4

5 שמתבגרים אלה יטופלו במעונות עד הגיעם לגיל )וגשל, ; 9 חסין, 99(. חוק זה שונה במהותו מהחוק הראשון העוסק בקטינים נזקקים: חל רק על קטינים הנושאים באחריות פלילית )בין הגילאים -9(. חל רק על קטינים החשודים בביצוע עבירה פלילית. קובע הן את מסגרת ההתייחסות של המשטרה והן של שירות המבחן. כולל הן את דרכי ענישה ודרכי טיפול ובכלל זה הטלת צו מעון. באופן כללי, האידיאולוגיה של חוק זה, אשר קוויה העיקריים הנחו ומנחים עד היום את מערכת אכיפת החוק, נובעת מהתפיסה, כי התנהגות עבריינית של נוער היא ביטוי וסימפטום למצוקה וחוסר הסתגלות אישית וחברתית )חסין, 99(. רשות חסות הנוער מפעילה מערך של כ- 9 מוסדות. הרשות מטפלת באלף נערים ונערות בקירוב בנקודת זמן נתונה )כוכבי-סמסליק וחבריה, 9(. מנתוני משרדי החסות נמסר כי בשנת טופלו בחסות 9 בני נוער, כאשר 9 מהם בנים ו 9 מהם בנות. ברשות חסות הנוער ארבעה מרחבים תפיסתיים: מרחב המגן )נעול(, מרחב הקידום )סגור(, מרחב השילוב )פתוח בקהילה( ומרחב התערבות במשבר )טיפול קצר מועד והסתכלות( )וגשל, ) והיא פועלת כרשת המאפשרת ניוד בין המרחבים הטיפוליים השונים, בהתאם למצבו הנתון של הנער וצרכיו. א. מרחב "המגן" )נעול)- " הוא המסגרת הקיצונית ביותר מבחינת ההרחקה מהחברה. זוהי יחידה טוטאלית שמאפשרת שליטה מרבית לחוסים ולצוות. הפעילות החינוכית-טיפולית אינטנסיבית מאוד, ומאפשרת התארגנות וסוציאליזציה. מטרה נוספת היא ליצור רגיעה, ולאפשר לנער להיחשף לסביבה חדשה וללמוד דרכי התנהגות והתמודדות חדשות. מרחב זה מנותק מהקהילה הסובבת את המעון. הנער יועבר למרחב הקידום, שהוא שלב מתקדם יותר, כאשר הוא בשל לחיים בקהילה פתוחה, הפנים גבולות וסיגל מנגנוני ריסון בסיסיים. ב. מרחב "הקידום" )סגור(- מהווה קהילה טיפולית בה תנאי החיים אינם מבוססים על הסביבה הפתוחה, אך נגזרים ממנה ונמצאים בזיקה אליה. הנערים במסגרת זו זקוקים להתערבות אינטנסיבית, אך הם בעלי מוטיבציה בסיסית לשתף פעולה במהלך הטיפול. המרחב הפיזי אינו מוגן כמו ב"מגן" )חומות, נעילה, בידוד וכו'(, אך כל צרכי המחייה וההעשרה מצויים בתוך המרחב כגון: בית ספר, הכשרה מקצועית ופעילות חברתית. הקשר עם הקהילה קיים, אך מבוקר. 5

6 ג. מרחב "השילוב"- הינו מסגרת פתוחה, שממוקמת בבית מגורים בקהילה הפתוחה. הנערים במרחב זה מסוגלים לנהל אורח חיים עצמאי יחסית, אם כי הם עדיין נמצאים בפיקוח לאורך כל היום. במהלך היום הם משולבים במערכות הקהילתיות בית ספר, עבודה, מתנ"ס וכו'. למרחב זה מגיעים נערים ממרחבי "המגן" ו"הקידום" לאחר תהליך טיפול ממוקד או ישירות מהקהילה. ד. מרחב "התערבות במשבר"- מרחב זה כולל מסגרות מסוגים שונים: נעולות סגורות וקהילתיות. המטרה העיקרית בו היא אבחון ואיתור הסיבות לתהליך ההידרדרות המואץ של המתבגרים, תוך שימוש בשיטת טיפול קצר מועד )עד שלושה חודשים(. הנערים מגיעים למרחב זה בצו בית-משפט מיוחד צו הסתכלות, ולעיתים בתום התערבות קצרה ניתן להחזירם לקהילה )ראובן, (. המעונות במרחבים השונים מהווים קהילה טיפולית ומשלבים תכנים לימודיים, חינוכיים ומקצועיים, לצד טיפול אישי וקבוצתי והתערבות משפחתית. תכנית ההתערבות הסמכותית מאפשרת טיפול צמוד שמספק בטחון ומאפשר פיתוח מנגנוני ריסון עצמי, חיזוק כוחות אגו פיתוח בוחן מציאות ופריסת אלטרנטיבות לבחירה אישית. למרות שחלק מהמרחבים אינם קשורים לקהילה, וחלקם אינם קשורים לקהילת המקור של החניכים, מוקדשת במסגרות אלו תשומת לב רבה לחיזוק הקשרים של בני הנוער עם גורמים קהילתיים )מקומות עבודה, מסגרות חינוך, לשכת תעסוקה ועוד(. דגש מיוחד מושם גם על שיקום היחסים של בני הנוער עם משפחתם, ושיתוף בני המשפחה בתהליך הטיפולי ובהכרעות על המשך הדרך )כוכבי-סמסליק וחבריה, 9; ראובן,.)9 התפיסה החינוכית במוסדות החסות שואפת ליצירת אוירה נורמטיבית. בשל המורכבות הרבה של בעיות מתבגרים שרבים מהם מצויים במצב של כאוס בהגיעם למוסד, נוצר הצורך בהצבת גבולות ברורים. בשל כך אנשי הצוות, ובעיקר המדריכים החינוכיים מעורבים במפגשי משמעת רבים. סגנון התנהגות המדריך החינוכי במפגשי משמעת קשור, על פי ההשערה המרכזית בעבודה זו, לתכונות המדריך, ליתר פירוט למרכיב הסמכותי באישיות המדריך, למידת האמונה שלו בעולם צודק, לתפיסת התפקיד ולתפיסת עולמו של החניך )כוכבי-סמסליק וחבריה, 9(.

7 המעבר לבגרות ולחיים עצמאיים של בוגרי השמה חוץ ביתית תהליך המעבר לחיים עצמאיים הינו תהליך משמעותי ומאתגר עבור כל מתבגר. עבור בוגרי ההשמה החוץ ביתית, מדובר בתהליך מורכב וקשה יותר בשל הגורמים הנוספים שמשפיעים עליו, בהשוואה למתבגרים שיוצאים לעצמאות מבית משפחתם. עבור צעירים שגדלו בבית משפחתם הביולוגית, תהליכי המעבר לבגרות ועצמאות הינם ארוכים יותר, לעומת בוגרי השמות, שהמעבר אצלם הוא קצר וחד יותר, עובדה אשר מצמצמת את יכולתם לעצב זהות אשר תתאים למעבר עצמו )בנבנישתי וזעירא, 9(. המעבר לחיים בוגרים לאחר תקופת שהותם במסגרת מורכב יותר לאור העובדה שמוכנותם לחיים עצמאיים פחותה יותר עקב שהותם במסגרת מוסדית )בנבנישתי, 9(. המעבר לעצמאות מותיר אותם ללא ליווי המסגרת ומאלץ אותם לקבל אחריות בתחומים רבים ) Paxman,.)Cashmore & מעבר לכך, גורם נוסף שמקשה על המעבר הינו התמיכה המועטה או היעדר התמיכה מהסביבה החברתית והמשפחתית של הבוגרים. בעקבות קשיי המשפחה עצמה או קשרים בעייתיים עם המשפחה, רובם אינם יכולים להישען עליה כמקור תמיכה )9 & Biehal.)Wade, על מנת להבין את הקושי הרב עבור בוגרי ההשמה החוץ ביתית בתהליך מואץ זה, יש להתייחס למושג "בגרות בהתהוות" Adulthood( )Emerging אשר מתאר תקופת ביניים שמתחילה בסוף הנעורים ונמשכת לתוך שנות העשרים של האדם ).)Arnett, תקופת ביניים זו מתארת גיל התבגרות ארוך יותר. מצד אחד, בתקופתנו גיל ההתבגרות מתחיל בגילאים צעירים יותר, לנוכח ההבשלה הגופנית, שעם העלייה בתוחלת החיים הלכה והוקדמה, וגם לנוכח שינויים חברתיים, דמוגרפיים ותרבותיים שקרו בתרבות המערבית המודרנית בתקופה האחרונה. מהצד השני, גיל ההתבגרות נמשך עד גילאים מאוחרים יותר בהם תחילת הבגרות ניכרת בלקיחת תפקידים בוגרים כגון נישואין, הורות ועבודה יציבה במשרה מלאה )4.)Arnett, תקופת הבגרות בהתהוות הינה בעצם תקופה ארוכה יותר בה הצעירים נשארים בסטטוס בו הם עדיין נתמכים במשפחותיהם. הם יכולים להתגורר בבית ההורים למשך זמן רב יותר ואף חוזרים בתקופות קושי כלכלי. הקמת משפחה משלהם תגיע לרוב בשלב מאוחר יותר, ייתכנו שינויים במקומות עבודה בתכיפות רבה יותר לצד התמדה בלימודים גבוהים ).)Arnett, שלב הבגרות בהתהוות הינו תקופה של אפשרויות, תקופה שבה תחזיות שונות לעתיד האישי עדיין אפשריות ומידת החקירה האישית והחופש גבוהים יותר ביחס לתקופות אחרות בחיים. המעבר משלב ה"בגרות בהתהוות" לשלב ה"בגרות" הינו הדרגתי ותהליכי: הצעירים כיום מעדיפים 7

8 לקבל על עצמם את האחריות הנדרשת ממבוגרים באופן הדרגתי ורק כאשר הם חשים כי הם מוכנים לכך ).)Arnett, תקופה זו, המהווה שלב התפתחותי ארוך יותר עבור צעירים בדרך כלל, אינה מנת חלקם של בוגרי ההשמות החוץ ביתיות. הקשיים האישיים שהביאו את הנערים להשמה חוץ ביתית, השהות הממושכת במסגרת, המעבר לבגרות ללא ליווי ותמיכה והיעדר האפשרות להישען על המשפחה, כל אלו מהווים גורמים אשר מאיצים את תהליך המעבר לבגרות עבור בוגרי ההשמה. מעברם לעצמאות עם סיום תקופת ההשמה כאשר הם אינם עוד באחריות ובליווי מסגרת ההשמה מבדיל אותם מצעירים בני גילם. למעשה, על פי שלבי ה"בגרות בהתהוות" הצעירים בקהילה מקבלים על עצמם את האחריות בתחומי הבגרות באופן הדרגתי ואיטי יותר, בעוד שבוגרי ההשמה נאלצים לקבל אחריות בתחומים רבים ) Paxman, )Cashmore & ובתקופת זמן קצרה ומהירה.)Stein, ) כאמור, צעירים שגדלו במסגרות חוץ-ביתיות העומדים בפני יציאה לעצמאות מתמודדים עם אתגר גדול ומורכב יותר לעומת צעירים אחרים שגדלו בבית משפחותיהם ( & Merding Hines,.)Wyatt, 5 בארץ ובעולם נערכו מחקרים המציגים את הקשיים הרבים איתם מתמודדים בוגרי מסגרות חוץ ביתיות בעקבות היציאה לחיים עצמאיים. ככלל, מחקרים אלו מצביעים על קבוצת בוגרי ההשמות החוץ ביתיות כקבוצה פגיעה ובסיכון גבוה לבעיות רבות: אבטלה, מצוקת דיור, הורות בגיל צעיר, מאסרים, השכלה חלקית, קשיים במציאת עבודה ובכלכלה, בעיות בריאותיות פיזיות ונפשיות ( & McMillen Collins, ; Courtney et al, ; Lemon, Hines &.)Tucker, 999; Stein, ; Schiff & Benbenishty, ; Weiner & Kupermintz, בעיות אלו, בצירוף משאביהם החומריים והרגשיים המועטים עלולים להובילם להדרה חברתית ( Stein, בתוך בנבנישתי,.)9 חברת Westat ערכה את אחד המחקרים המוקדמים והמקיפים שנערכו בתחום, כפי שמדווח בספרות ע"י קוק )994.)Cook, המדגם בו נעשה שימוש במחקר היה מדגם הסתברותי רב-שלבי בו רואיינו 8 צעירים בארה"ב בגילאים , שנים לאחר יציאתם מהטיפול החוץ-ביתי. מצבם של הצעירים נמצא כמתאפיין ביציבות נמוכה בעבודה, השכלה נמוכה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ובעיקר שיעורי הורות גבוהים אצל הנערות היוצאות מהטיפול. המחקר מצא כי בנוגע לסיום חינוך על-יסודי, הורות צעירה וההישענות על סיוע ציבורי, נוער שיצא מטיפול חוץ-ביתי 8

9 דומה הרבה יותר לנערים בגילאי 8-4 החיים מתחת לקו העוני מאשר לבני אותו גיל באוכלוסייה הכללית. כך, למשל, בקרב האוכלוסייה הכללית של בני מסיימים בית-ספר תיכון, בהשוואה ל- 54 מהאוכלוסייה של היוצאים מטיפול חוץ-ביתי ו- 5 של בני-נוער החיים מתחת לקו העוני. מהנשים הצעירות היוצאות מטיפול חוץ-ביתי ו- של הנשים הצעירות מתחת לקו העוני הביאו לפחות ילד אחד לעולם בגיל זה, לעומת 4 באוכלוסייה הכללית בגיל זה. גם לגבי ההישענות על הקופה הציבורית, אחוז תעסוקה ושכר תעסוקתי נמצאו הבדלים גדולים בין הקבוצה של היוצאים מטיפול והסובלים מעוני לבין האוכלוסייה הכללית בגיל זה )994.)Cook, מחקרים עדכניים יותר מצביעים גם הם על קשיים רבים של בוגרי מסגרות חוץ ביתיות. זעירא ובנבנישתי )9( סקרו את הספרות העדכנית בתחום זה והצביעו על כך שבוגרי השמה חוץ ביתית סבלו מקשיים בשורה ארוכה של תחומים ובהם חינוך, תעסוקה ומקצוע, מצב בריאותי ונפשי, דיור והורות. להלן תיאור של מספר מחקרים מרכזיים הנוגעים למצבם של בוגרי ההשמה החוץ ביתית. מחקרם של פקורה ועמיתיו בחן את מצבם של בוגרי משפחות אומנה במספר נקודות זמן שונות לאחר עזיבתם )5 al.,.)pecora et המחקר נערך בארה"ב בקרב 9 בוגרים בני -. ממצאי המחקר העלו כי רק חמישית מהבוגרים דיווחו על חיים נורמטיביים וחיוביים מבחינת השכלה, הכנסה אישית ותחומי חיים אחרים. למרבית הבוגרים היו קשיים רבים בתחומי תפקוד חשובים. מהבוגרים דיווחו על כך שסבלו במהלך השנה האחרונה מבעיה נפשית אחת לפחות )כגון: דיכאון, פוביה, פוסט טראומה או שימוש בסמים(. בתחום ההשכלה נמצא כי מרבית הבוגרים סיימו תיכון ללא נשירה אך מעטים המשיכו בלימודים לאחר התיכון. מצבם הכלכלי נמצא חלש במיוחד. שיעור התעסוקה נמצא נמוך בהשוואה לאוכלוסייה הכוללת, כשליש היו מתחת לקו העוני וכמעט לרבע מהבוגרים בייתה תקופה בה היו מחוסרי דיור. מחקר נוסף מהשנים האחרונות של קשמור ופקסמן ) Paxman, )Cashmore & מביא ממצאים דומים למחקרים הקודמים לו. מדובר במחקר אורך שנערך באוסטרליה בקרב 9 בוגרי השמות חוץ ביתיות. שיעור המסיימים שנות לימוד נמצא כמחצית מהשיעור באוכלוסייה הכללית. שיעור המובטלים היה גבוה וכמעט כפול לעומת בני גילם ושיעור ההורים הצעירים היה גבוה בהרבה לעומת האוכלוסייה הכללית )כשליש לעומת בקרב מי שאינו בוגר השמה(. בארץ, ערכו וינר וקופרמינץ ) Kupermintz, ) Weiner & מחקר בקרב בוגרים בגילאי - אשר הושמו בילדותם המוקדמת )עד גיל ( בהשמה חוץ ביתית בצפון הארץ. במחקר 9

10 התברר כי מחצית הבוגרים היו רווקים, היו נשואים; קצת יותר ממחצית היו מועסקים, בעיקר בעבודות של צווארון כחול; פחות ממחצית סיימו תיכון ו שירתו בצבא. נתון זה נמוך מהממוצע הארצי העומד על 8.7 בקרב גברים )המועצה לשלום הילד, (. החוקרים אינם מציינים את שיעור הבוגרים אשר עברו על החוק ולהם רקע פלילי אך הם מציינים כי. מהבוגרים לא מתפקדים כיום, ו-. מתפקדים עם בעיות כאשר חלק מהבעיות הן זנות, התנהגות פלילית ושהות בכלא. במחקר אחר בו השתתפו בוגרי פנימיות של עמותת אור שלום ( Benbenishty, Schiff & ) נמצא כי קצת למעלה ממחצית מהבוגרים רכשו השכלה פורמאלית של שנות לימוד ומעלה, כאשר מרבית הבוגרים בקבוצה זו סיימו שנות לימוד בלבד עם בגרות מלאה או חלקית. שיעור המשרתים בצה"ל בקרב הגברים עמד על כ. שיעור זה תואם בוגרים ממסגרות דומות אך נמוך מהממוצע הארצי בקרב כלל האוכלוסייה. הזנחה הורית היוותה גורם סיכון לאי שירות בצבא. גם מאפייני הילד בעת הכניסה של עזובה או שוטטות, בעיות התנהגות ו-,acting out ובעיות תפקוד בעת השהות, הכוללות שימוש באלימות כלפי רכוש ומעורבות בפעילות עבריינית, היוו גורמי סיכון לאי שירות בצבא. מחקרים אלו, מהארץ והעולם מצביעים על היבטים שונים הקשורים ליציאה מהשמה וקשיים רבים של בוגרי מסגרות חוץ ביתיות לצאת לחיים עצמאיים. יש לציין עם זאת, כי לא ניתן כמעט למצוא בספרות מחקרים המצביעים על מצבם של מתבגרים הנמצאים על קצה הרצף, כגון מתבגרים במעונות חסות הנוער, השוהים מחוץ לביתם ומתכוננים לחיים עצמאיים. אחד המחקרים הבודדים בתחום זה נערך על ידי בנבנישתי וזעירא )9( אשר בדקו את מוכנותם וצרכיהם של המתבגרים בחסות הנוער, טרם יציאתם מהמסגרת, באמצעות תשאול עובדי החינוך והטיפול של המסגרות. בבחינת הרקע של הצעירים במחקר זה נמצא שרבים מהנערים הגיעו ממשפחות לא שלמות ולהם הורים עם בעיות תפקוד. לפי הערכת העובדים, רק לגבי כשליש מהצעירים ההורים מהווים מקור תמיכה חיובי ומקור למשאבים אינסטרומנטאליים במידה רבה או רבה מאוד, לגבי כ- 4 הם מציעים מסגרת מגורים נורמטיבית. לעומת זאת, לגבי כ- 8 מהצעירים צוין שההורים מסכנים את התפתחותם הנורמטיבית. הממצאים העלו כי המוכנות של הנערים לעצמאות אינה גבוהה ולנערים צרכים בתחומים מגוונים, כגון צורך בהכנה לשירות הצבאי וליווי של הצעירים בעת השירות, דאגה למתן הכשרה מקצועית וגם צורך בתמיכה ובליווי מקצועי

11 בהמשך דרכם. עוד העריכו העובדים שרוב הצעירים העוזבים עלולים להיתקל בקשיים בהשתלבותם בחברה הנורמטיבית והם רואים חשיבות רבה בהתארגנות להיענות לצרכים החיוניים שלהם במעבר מהמסגרות של החסות לחיים העצמאיים. ממצאים אלו חשובים בהיותם היחידים בספרות המדעית העוסקים ביציאתם לחיים עצמאיים של בוגרי מסגרות של מערכת התקון לנוער והם מאפשרים לזהות צרכים בשורה של תחומים. אולם, חשוב לציין כי מחקר זה בודק סוגיות אלו על ידי תשאול העובדים במעונות החסות ועל פי הערכתם התגבשו ממצאי המחקר, אך אינו בודק את נקודת המבט של אותם צעירים. לזווית הראייה של הצעירים עצמה יש חשיבות גדולה משום שהם יכולים להעיד על תחושותיהם ומחשבותיהם האישיות סביב המעבר לעצמאות בצורה הטובה ביותר. קיימת לכן חשיבות רבה להבין את תפיסתם לעתיד, מוכנותם וצרכיהם של מתבגרים אלו מזווית הראייה שלהם ולא רק של המטפלים בהם. המחקר הנוכחי יתמקד לכן, בזווית הראייה של הצעירים בחסות הנוער לגבי נושאים חשובים אלו. מדיניות ושירותים עבור צעירים המסיימים את שהותם בהשמה צעירים המסיימים את שהותם במסגרות חוץ ביתיות מהווים אוכלוסייה פגיעה במיוחד. החוסר בתמיכה בתהליך המעבר הוא אחד הקשיים הבולטים עבור בוגרי ההשמות. ההכרה בפגיעות המיוחדת של צעירי מסגרות ההשמה החוץ-ביתית הובילה בעולם המערבי לשני תהליכים מרכזיים: הכנה של הצעירים בעת שהותם במסגרת ההשמה ליציאה ממסגרת זו, ולפיתוח של תכניות ושירותים שמטרתם לסייע בידם לאחר שיצאו לחיים העצמאיים )בנבנישתי ומגנוס, 9(. במדינות רבות קיימת הסכמה כי על שירותי המדינה לקחת אחריות בסיוע לאוכלוסייה זו )בנבנישתי, 9(. במדינות כמו ארה"ב, בריטניה ונורבגיה, ניתן להבחין בחקיקה אשר דואגת להקצאת משאבים ממשלתיים לתכניות עבור בוגרי ההשמות החוץ-ביתיות )בנבנישתי ומגנוס, 9; al,.)courtney et לקיחת האחריות המעוגנת בחוק, מטרתה לדאוג למענים עבור בוגרי מסגרות ההשמה, ובמיוחד לאלה שהוצאו מבית הוריהם ביוזמת המדינה ובילו חלק ניכר מחייהם מחוץ למשפחתם ( Thoburn,.)Bullock, Courtney, Parker, Sinclair,& בארה"ב ובמספר מדינות באירופה החוק מחייב הכנה של צעירים השוהים בהשמה ל"חיים עצמאיים" החל מגיל 9 או.9 בארה"ב החוק ( 999 Act, )FCIA (Foster Care Independence מקצה כספים לשירותים הניתנים לבני הנוער באומנה כדי להקנות להם מיומנויות חיים לתפקוד

12 עצמאי ומאפשר להקצות להם שיעור מסוים של כספים כדי לתמוך בהם בגילאי 9- )בנבנישתי ומגנוס, 9(. בריטניה היא אחת המדינות בה ניתן לראות כי קיימת לקיחת האחריות של שירותי במדינה כלפי בוגרי ההשמות והיא מעוגנת בחוק החל משנת. במסגרת החוק, הרשות המקומית מחויבת למספר תחומים: הכנת הבוגרים לקראת היציאה מהמסגרת, תמיכה וייעוץ לאחר עזיבתה, סיוע כלכלי לאחר עזיבת המסגרת וסיפוק מקום מגורים מיד לאחר היציאה מהמסגרת. כמו כן, החוק מאפשר לצעירים להגיש תלונה באם הם חשו כי הם לא קיבלו מענה הולם לצרכיהם ( Biehal al., 994.)et דוגמא נוספת מבריטניה, באה לידי ביטוי בחידוש החקיקה עבור בוגרי ההשמה ויצירת חוק חדש בשנת Act( )CLCA- Children Leaving Care אשר מטרתו לדחות את מועד מעבר הצעירים ממסגרות ההשמה חיים עצמאיים, לשפר את ההכנות לתמיכה בצעירים ואת תכנונה ועקיבותה ולחזק את הסידורים לסיוע כלכלי )מונרו, 9(. לפי בנבנישתי, קנדה ואוסטרליה הינן דוגמאות למדינות אשר אמנם אין להן חקיקה מסודרת המייצגת את אחריות המדינה כלפי בוגרי ההשמות, אך יחד עם זאת ניתן לראות כי קיימים תוכניות סיוע ופרויקטים שונים לטובת הבוגרים. בקנדה, מטרת רוב הפרויקטים היא קידום נושא ההשכלה באמצעות תכניות להשלמת לימודים, סיוע כלכלי ומתן מלגות לסטודנטים. באוסטרליה הדגש בסיוע לבוגרים ניכר בעיקר במציאת פתרונות דיור ובמתן עזרה כלכלית )בנבנישתי, 9(. בסקירתו את התוכניות שונות בעולם, מציין בנבנישתי )9( כי יש עדויות מסוימות לכך ששירותים להכנת הצעירים ליציאה לעצמאות הניתנים בעת ההשמה, מהווים השפעה חיובית לקידום תוצאות חיוביות לאחר היציאה לחיים עצמאיים. ההשפעה החיובית קיימת גם לגבי שירותים הניתנים לבוגרי ההשמה גם בתקופה שלאחר היציאה ממסגרת ההשמה. ההשפעה החיובית באה לידי ביטוי בהכוונה לתפקוד נורמטיבי ולהשתלבות מוצלחת בחברה. מבין התכניות והשירותים הקיימים ברחבי העולם עבור אוכלוסיית הבוגרים נמנים מענק כספי בעת היציאה מההשמה, סבסוד לימודים גבוהים, מרכזים לדיור זמני ותמיכה כספית במגורים עצמאיים, ייעוץ פסיכולוגי, הפנייה להכשרה מקצועית, הקלות במיסים וביטוח בריאות חינם )בנבנישתי, 9(. בישראל, המסגרת החוקית והמנהלית לא פעלה באופן מכוון ועקבי כדי להבטיח הכנה לחיים עצמאיים ולא יצרה שירותים ומסגרות מחייבות כדי לענות לצרכים המיוחדים של מי שמסיימים שהותם במסגרות השמה חוץ-ביתיות. דוגמא לניסיון לחקיקה בישראל ניתן לראות בהצעת החוק שהוכנה ע"י ועדת רוטלוי בשנת. ועדה זו המליצה לעגן בחוק את זכותם של ילדים בהשמה לתוכנית המכינה אותם למעבר לחיים העצמאיים. בנוסף הוגדרו חובות המדינה להעמיד לרשות

13 בוגרי ההשמות סיוע במגוון תחומים שיקל על השתלבותם בחברה. אולם הצעה זו טרם הונחה על שולחן הכנסת )בנבנישתי ומגנוס, 9(. בשנים האחרונות חלה עלייה רבה במודעות לצרכים של בני נוער אלו בארץ וקיימים ניסיונות לפיתוח התערבויות המיוחדות להם ואף לעיצוב חקיקה הולמת. יחד עם זאת, קיימים גורמים המקשים על התמודדות זו, כגון מחסור במשאבים ומקום נמוך בסדר העדיפויות )בנבנישתי וזעירא, 9). למעשה, לא קיימת כיום התייחסות בחקיקה לאוכלוסיית הבוגרים כאוכלוסייה ייחודית אשר נמצאת בסיכון. אי לכך אין גם התייחסות מבחינת הקצאת משאבים כוללת לאוכלוסייה זו. קיימות אמנם דוגמאות של פרויקטים מקומיים אשר היוזמה להקמתם הגיעה לאור ההבנה כי בוגרי ההשמה מצויים במצוקה ואי לכך היו ניסיונות להארכת שהותם במסגרת גם לאחר סיום תקופת שהותם, או הקמת בתי בוגרים בכפרי הנוער עצמם. אך הניסיון למצוא פיתרון נובע ממאמצים מקומיים של מסגרות ההשמה השונות ועמותות במגזר השלישי ואינו נובע מתוכנית מובנית וממדיניות כוללת המתייחסת בכובד ראש לאוכלוסייה זו כאוכלוסייה בסיכון )שילה וגרופר, 9(. דוגמא לתוכנית המסייעת לבוגרי מסגרות חוץ ביתיות וחסרי עורף משפחתי הינה תכנית "למרחב". התוכנית מופעלת החל משנת בחסות קרן "מוזס-וולפוביץ" כמענה לחסר בשירותים הקיימים עבור אוכלוסיה זו. מטרת התכנית לקדם צעירים בעלי כוחות ויכולות אך נטולי תמיכה משפחתית. ליווי הצעירים מתחיל בכיתה י"ב ונמשך עד שנים לאחר תום השירות הצבאי או הלאומי בסך הכול כ- שנים. התוכנית כוללת ליווי אישי ופרטני צמוד, עבודה קבוצתית, פעילויות חברתיות ותרבותיות ומחויבות חברתית של המשתתפים המתבטאת במעורבות בקהילה. התכנית ערוכה ללוות בו זמנית כ- צעירים ולהעניק להם משאבים רבים לצורך קידום רווחתם. בהשוואה למיזמים חברתיים אחרים, מדובר בהשקעה כספית גדולה יחסית לטובת מעט צעירים. כמו כן, התכנית מוגבלת בהיקפה הן מבחינת המשאבים הנשענים על מימון של עמותה פרטית והן מבחינת הזמינות הגיאוגרפית שכן הפעילות מתבצעת במקום אחד בארץ. נוסף על כך, כתוצאה של תהליך המיון הקפדני, צעירים רבים הזקוקים מאד לתמיכה נותרים מחוץ לתכנית כיון שאובחנו כחסרי כוחות מספיקים )גוטר-שגיא וניסקי, 9(. פרויקט "גשר לבוגרי השמה חוץ-ביתית חסרי עורף משפחתי", גם הוא דוגמא לפרויקט שפותח והוקם ביוזמה של העמותה לילדים בסיכון תוך שיתוף פעולה עם הג'וינט, עמותת אשלים וגורמים נוספים ומופעל בארץ החל משנת. מטרתו לספק רצף מענים עבור בוגרי השמות חסרי תמיכה משפחתית אשר ייתן תשובה לצורך בדיור, ליווי, כישורי חיים, הכוונה, הכשרה מקצועית ושילוב

14 תעסוקתי. מטרה נוספת של פרויקט זה הינה יצירת מחויבות מצד המדינה לסייע לקבוצה זו גם לאחר גיל שמונה עשרה ומיסוד של מחויבות זו )לוי, 9(. הסיוע ניתן בהקצאת מתחם מגורים בשטח הפנימייה עבור בוגרים שהם חסרי עורף משפחתי, הקצאת יחידות דיור אזוריות עבור בוגרים של מסגרות השמה שונות בסמוך לשטח פנימייה תוך הישענות על שירותיה, מגורים בדירות בקהילה אשר אינן קשורות בפנימייה כלשהי וכן סיוע הכולל תמיכה, יעוץ וליווי לבוגרים "אקסטרניים" החיים בקהילה במסגרת דיור עצמאי )בנבנישתי ומגנוס, 9(. בחסות הנוער קיים מספר מצומצם של אפשרויות בנוגע לבוגרי המסגרות. קיימות מספר מסגרות שיש ברשותן דירות מעבר לנערים ונערות, אשר מהוות מקום לדיור זמני הנע בין חצי שנה לשנה. מטרת הדירות היא להאריך את שהות הבוגרים במסגרת מוגנת ומובנית, לאפשר להם לרכוש מיומנויות נוספות לחיים עצמאיים וללוותם בליווי פחות צמוד מהמסגרת בה שהו. בחלק מהדירות נבנות גם תוכניות של ליווי הצעיר לאחר עזיבת הדירה לחצי שנה נוספת )כוכבי-סמסליק וחבריה, 9(. במחקרו של בנבנישתי )9( בנושא הערכת תוכניות לבוגרים חסרי עורף משפחתי, נבדקו גם דירות מעבר של בוגרי החסות. ניכר כי המגורים בדירה עצמאית בקהילה מהווים מנוף טוב עבור הנערים ומאפשרים להם לרכוש יכולות להתמודדות עם חיים עצמאיים, אופטימיות וביטחון בעתיד. עם זאת, יותר משליש מהצעירים טענו כי השהות בדירות לא סייעה להם בענייני עבודה ולימודים ומחציתם ציינו חוסר בסיוע כלכלי. השהות בדירות מסייעת לחלק קטן מהבוגרים ומאפשר עוד רווח נשימה בטרם יצטרכו להתמודד עם החיים לבדם. עם זאת, יש לציין כי מספר הבוגרים הנעזרים בדירות ההמשך בהשוואה למספר הנערים המסיימים את שהותם במסגרות החסות, הינו קטן ביותר. פתרון הדירות, בדומה לפתרונות במקומות אחרים לבוגרים, מיועד לנערים יוצאי המסגרת בלבד ולרוב אין תקציבים ומשאבים להקנות פתרון זה למספר רב יותר של נערים ולתקופה יותר ארוכה. בדומה לפרויקט "גשר", גם דירות המעבר המועטות של החסות מהוות מקור תמיכה עבור בוגרי ההשמות חסרי עורף משפחתי אך בשל היעדר מימון ממשלתי הפרויקט והדירות משרתים קבוצה קטנה ביותר ואינם מהווים פתרון הולם למצוקת כלל בוגרי המסגרות החוץ ביתיות. לאור זאת, אחת ממטרות המחקר היא לתאר את הצרכים של הצעירים, ובכך לתרום לפיתוח מדיניות לקידום שירותים לבוגרי ההשמה במעונות. המחקר הנוכחי מתמקד לכן בזווית הראייה של הצעירים עצמם ובוחן שלושה היבטים שנמצאו כמרכזיים לצעירים הנמצאים על סף היציאה לחיים עצמאיים ובעיקר של בוגרי מסגרות השמה 4

15 חוץ ביתית: המוכנות שלהם להתמודד עם משימות בחיים עצמאיים, הצרכים שלהם לקראת היציאה והדרך שבה הם תופסים את עתידם. מטרת המחקר היא להתייחס לכל אחד מתחומים אלו ולזהות גורמים המנבאים את מצבם של המסיימים בתחומי חיים אלו. אציג ראשית את המסגרת התיאורטית המכוונת את עיצוב השערות המחקר ובהמשך אציג את הידע בספרות על כל אחד מהמשתנים התלויים והבלתי תלויים במחקר הנוכחי. המסגרת התיאורטית במסגרת מחקר זה נבחנים המוכנות של הצעירים לחיים עצמאיים, הצרכים שלהם לקראת היציאה ותפיסותיהם לגבי העתיד. היות ומחקר זה בוחן את מצבם של הצעירים במעברם לחיים עצמאיים בהקשרו החברתי, ובהתייחס לרמות השונות והדינאמיות בחייהם, הוא נשען על ה"תיאוריה האקולוגית של ההתפתחות" )979.)Bronfenbrenner, התיאוריה האקולוגית כוללת בתוכה את הרבדים השונים המרכיבים את תפיסתו של המתבגר ומשפיעים עליה היות והיא רואה בתפקודו של הפרט פועל יוצא של אינטראקציה בין התפתחות המתבגר לבין סביבתו )979.)Bronfenbrenner, הפרט מתפתח באופן דינאמי ומשתנה בהתאם לאופן בו הוא מבין את סביבתו ומתייחס אליה ובהתאם ליכולת שיש לו לשלוט על הסביבה שלו. הסביבה הקיימת לכשעצמה כוללת את הגורמים המצויים במגע יומיומי עם הפרט דוגמת הגורמים המטפלים, גורמים הבאים עימו במגע עקיף ומתווך אלה האנשים המצויים בקשר עם הגורמים העומדים עם הפרט באופן ישיר, וגורמים עימם לא בא הפרט במגע ישיר כלל, אך הוא מושפע מהם באמצעות המגע שלו עם מערכות הקרובות אליו. הסביבות השונות, אותם מעגלים המקיפים את הפרט מהווים את מה שברונפנברנר )979 )Bronfenbrenner, מגדיר כ"סביבות אקולוגיות". הסביבות האקולוגיות למעשה שזורות אחת בשנייה וכוללות ארבע רמות: רמת המיקרו micro-(.)macro-system( ורמת המקרו )exso-system( רמת האקסו,)meso-system( רמת המזו,)system בהמשך פיתוח המודל נוספה רמה נוספת, רמת האינדיבידואל system(.)individual סוגי האינטראקציות המתקיימים במערכות אלו משתנים כאמור על פי מידת קרבתה של המערכת )המעגל( אל הפרט. מדובר על בחינה של כמה רבדים אשר מעצבים את תפיסתו הסובייקטיבית של כל מתבגר את עצמו. עטר )9( מציינת כי על פי התפיסה האקולוגית תפקוד חניך השוהה במסגרת חוץ ביתית, קשור במספר מערכות וגורמים ואין גורם אחד, אשר עליו ניתן להצביע כאחראי בלעדי על תפקוד 5

16 החניך. בעקבות עבודתה של עטר, במחקר הנוכחי אתייחס לרמות השונות שסובבות את הצעירים. רמת האינדיבידואל תתייחס למאפיינים אישיים של הצעיר )גיל, מגדר, ארץ לידה, רקע עברייני, אופטימיות(. רמת המיקרו תכלול את ההקשר המשפחתי )רקע הורים, תמיכה משפחתית( וההקשר של מסגרת ההשמה )מאפייני השהות במסגרות חוץ ביתיות ומידת התמיכה הנתפסת מאנשי הצוות( ואבחן את הקשר בינם לבין תפיסת העתיד, המוכנות של הצעירים ליציאה לעצמאות וצרכיהם. צעירי החסות מאופיינים ברקע בעל מארג של מצוקות וקשיים ושוהים במסגרות חוץ ביתיות. יחד עם זאת קיימת הטרוגניות בכל הקשור לדרכי התמודדות עם השהות ועם תהליך המעבר מהמסגרת לחיים עצמאיים. חלק ממטרת המחקר הינו לגלות מה מסייע לאותם צעירים בהתמודדות מורכבת זאת במסגרות ההשמה ובמוכנות לעצמאות. לפיכך בחרתי גם להתייחס גם למושג התאורטי "חוסן" )Resilience( המוגדר כמסלול התפתחותי המאופיין בהסתגלות בריאה למרות נסיבות של מצוקה ניכרת ( Becker,.)Luthar, Cicchetti & כלומר, שמירה על יכולת עמידות למרות קשיים רבים המאתגרים את התהליך ההתפתחותי. לפי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה - Association American Psychological (9,)APA, חוסן נפשי אינו תכונה מולדת שיש או אין לאדם, אלא עירוב של מחשבות, התנהגויות ופעולות שניתן ללמוד ולפתח בכל אדם. הם מציינים מספר גורמים אשר תורמים לחוסן נפשי, והגורם העיקרי תלוי ביחסים תומכים ואכפתיים בתוך המשפחה ומחוצה לה. לפי האגודה קיימות עשר אסטרטגיות לבניית חוסן נפשי, שכוללות: יצירת קשרים טובים, הסתכלות אחרת על בעיות בלתי פתירות, קבלת שינויים כחלק מהחיים, קביעת מטרות ותנועה לכיוונן, לפעול בנחרצות, חיפוש הזדמנויות לגילוי עצמי, אמונה בעצמך, ראיית דברים בפרספקטיבה, שמירה על תקווה, שמירה על עצמך וחיפוש דרכים נוספות לבניית חוסן אישי. להד )9( מגדיר חוסן נפשי כסך כל המאמצים שהפרט עושה כדי לפגוש את החיים. זו היכולת הטמונה בו להתאושש בכוחות עצמו, בעזרת הזולת או באמצעים אחרים, למרות נפילות קצרות או ממושכות. לדעתו, מצב דחק עלול להתפתח למשבר בעקבות ניסיונות חוזרים ונשנים של היחלצות ממנו, שאינם פותרים את הבעיה. למעשה כל אדם מפתח את דפוס ההתמודדות הייחודי שלו. תהליך פיתוח זה קורה משחר ילדותנו ונמשך כל החיים. בחייו של כל אדם קיימים גורמים שונים שיכולים להוות גורמי הגנה שיוכלו לסייע לו בפיתוח החוסן הנפשי. גורם הגנה הוא גורם מתווך המחזק ומעצים את החוסן הנפשי בהתמודדות עם ההשפעות של גורמי הסיכון כדי לצמצמם, למתנם או לבטלם. משמעות ההגנה הינה הרחבת תגובות החוסן הנפשי בזמן חשיפה למצבי סיכון )994 al.,.)haggerty at

17 ניומן ובלקבורן ) Blackburn, )Newman & מדגישים שלמושג של חוסן יש משמעות בעיקר כשהוא מצביע על גורמים סיבתיים שניתן להשפיע עליהם באמצעות התערבויות חברתיות, משום שאז הוא נותן בידינו כלי חברתי רב משמעות להתערבות. מקובל להצביע על שלושה תחומים שעולים מהספרות הרלבנטית: מאפייני הצעיר עצמו )כגון, מזג אישי נוח, התמדה, אינטליגנציה, חוש הומור, מודעות עצמית, יכולת לאמפטיה, מראה אטרקטיבי(; יחסים עם המשפחה )הורים תומכים, יחסים טובים עם הורה אחד לפחות, תפקיד משמעותי בטיפול בבני משפחה כמו אחים צעירים(; והסביבה החברתית בה הוא פועל )כגון, הצלחה בלימודים, פעילות התנדבותית משמעותית, יחסים עם חונך- בוגר(. אדלשטיין וכהן )9( מציינים שגורמי הגנה נתפסים כגורמים המבטאים תקווה, אופטימיות ומשאבים פנימיים של היחיד, המאפשרים לו התמודדות טובה בהווה וראייה אופטימית וחיובית של העתיד. רוזמן וויסמן )( מבחינות בין גורמי הגנה אישיים, כגון: הצלחה לימודית, כשירות אישית וחוש הומור, לבין גורמי הגנה דינמיים, כגון: קבוצת גיל נורמטיבית, משפחה חמה ותומכת, תפיסה אופטימית של החיים, יחסים קרובים עם אדם משמעותי וקבלת עידוד וחיזוקים להתנהגויות חיוביות. סטיין )5 )Stein, עוסק רבות במשמעות של חוסן נפשי בהקשר של בוגרי השמה חוץ ביתית ומגדיר אותו במושגים של "התגברות כנגד כל הסיכויים", התמודדות יעילה והחלמה. הוא מצביע על כך שיש צעירים בוגרי השמה שעבורם המעבר לחיים עצמאיים הינו מוצלח. הוא מסביר הצלחה זו בכך שלצעירים אלו יש יכולות המאפשרות להם להתמודד עם גורמי סיכון ולהשיג את מטרותיהם למרות רקע של חסר, בעיות, מצוקות ולחץ שחוו בילדותם. על פי סטיין )5 )Stein, קיימים מספר מאפיינים אשר יכולים לשמש כתשתית לבניית חוסן. מדובר במאפיינים אישיים, משפחתיים, חברתיים ומאפייני ההשמה. המאפיינים האישיים כוללים פיתוח תחושת זהות חיובית במהלך ההשמה, היכרות עצמית, הערכה עצמית ותחושת יעילות עצמית. פיתוח תחושת זהות חיובית קשור באיכות הטיפול, במאפייני ההתקשרות, בידע ובהבנה מעמיקה של הצעיר את ההיסטוריה והרקע האישיים שלו, בהתנסות שלו באופן בו אחרים מתייחסים אליו ומגיבים אליו ובאופן בו הצעיר תופס את עצמו ואת האפשרויות העומדות בפניו על מנת לעצב את עתידו. במחקר שנערך בקרב צעירים בקולג' ששהו בעברם במסגרות חוץ ביתיות, הצעירים אשר הצליחו לחוות הצלחות ביציאה ממסגרות ההשמה, חוו במהלך שהותם מספר גורמים מגוננים, חיצוניים ופנימיים, אשר תרמו ליכולתם להיות חסינים. בין גורמים אלו היו מזג חיובי, אמונה 7

18 עצמית ביכולות, אפשרויות זמינות, מקורות תמיכה במעברי חיים משמעותיים, הגעה סדירה לבית הספר, תכנית לימודים מאתגרת, תמיכה חברתית מרובה, חברות בארגונים חברתיים וקבוצות, דמויות מודל לחיקוי והערצה וחונכים אשר סיפקו גישה לידע וסייעו בשמירת הצעירים על עצמם 8.)Lemon, Hines, & Merdinger,5( במחקר אחר, שבחן סיכויי התמודדות בקרב ילדים ממשפחות אומנה, נמצאו גורמי ההגנה הבאים כיעילים להתמודדות טובה יותר עם גורמי הסיכון הרבים: IQ גבוה, מזג, בריאות, יחסים טובים עם ההורים, מעורבות בבית הספר ותמיכה מחוץ למשפחה )4.)Harden, למרות שלא ניתן למצוא קשר סיבתי ישיר בין גורמי הגנה לבין התנהגויות סיכון, יותר ויותר חוקרים מוצאים קשר ליניארי בין גורמי הגנה להפחתת התנהגויות סיכון. לדוגמה: קרבה בין הנער להורים קשורה לשיעור השימוש בסמים )המבורגר ואחרים, (; לימודים והתמדה בבתי ספר קשורים לשיעורי העבריינות בקרב בני נוער )נתוני למ"ס, 9(. ניומן ובלקבורן ) Blackburn, ) Newman & מציינים כי לתמיכה המשפחתית יש את התרומה הגדולה ביותר לבניית חוסן וליכולת להגיע לתוצאות טובות, גם מול מצבי חיים קשים. רבים ממסיימי ההשמה אינם יכולים להישען על תמיכה ממשפחתם, עקב קשיי המשפחה עצמה )בנבנישתי, 9(. כמו כן, בקרב רבים מעוזבי מסגרות ההשמה הקשר עם משפחותיהם עלול להיות חסר או בעייתי, יותר מאשר מספק תמיכה )99 Wade,.)Biehal & אחד המקורות המרכזיים לקשיים של בוגרי השמה במעבר שלהם לחיים עצמאיים הוא רמת התמיכה הנמוכה לה הם זוכים מסביבתם החברתית )בנבנישתי, 9(. כאשר לאדם יש הרגשה שקיימת תמיכה חברתית מבוססת ואוהדת, כושר עמידתו בפני אירועי חיים מלחיצים גבוה יותר, אך כאשר הוא חש בודד ועזוב, יכולת ההתמודדות שלו נמוכה יותר )אליצור, טיאנו, מוניץ, נוימן, 9(. במחקר הנוכחי לא ניתן לבדוק אמנם האם הנערים היו בעלי "חוסן" בעת יציאתם לעצמאות, משום שרואיינו עוד טרם יציאתם. יחד עם זאת, ניתן לומר כי צעיר בוגר השמה בעל חוסן, הוא זה שיראה בדרכי התמודדותו הסתגלות חיובית במעבר לחיים עצמאיים ולבגרות, למרות מצבי הלחץ והקושי שחווה בחייו, שעלולים היו לפגוע ביכולת התמודדותו ( Blackburn,.)Newman & מכיוון שעל פי הספרות קיימת חשיבות גדולה בבניית חוסן בעת השהות בהשמה על מנת להגיע לתוצאות טובות גם מול מצבי חיים קשים בעתיד, מן הראוי לזהות בקרב הנערים השוהים במעונות החסות את המקורות שעשויים להצביע על חוסן בהמשך ההתמודדות עם היציאה. לפיכך, המחקר הנוכחי בוחן היבטים שנמצאו מנבאים את החוסן של הצעירים בעת ההתמודדות שלהם עם החיים שלאחר השהות בהשמה.

19 כאמור, המחקר יבחן שלושה היבטים בתפיסות של צעירים במעונות של החסות- עד כמה הם מרגישים מוכנים ליציאה לחיים עצמאיים, כיצד הם רואים את עתידם, ומה הם הצרכים שלהם לקראת המעבר לחיים עצמאיים. בחלקים הבאים אסקור את הספרות על כל אחד מהתחומים. מוכנות לחיים עצמאיים המושג מוכנות לעצמאות מתגבש אצל כל נער באופן אישי ומייצג את תפיסת יכולתם של הצעירים להתמודד עם משימות המעבר לחיים עצמאיים. על מנת לבחון מושג זה איעזר בתיאורית "החוללות העצמית" Efficacy( )Self של בנדורה )997 )Bandura, המתייחסת למידה בה האדם מאמין ומעריך את יכולתו לבצע מערך התנהגויות ולהפעיל שליטה על אירועים אשר יובילו לתוצאה מסוימת בחייו. הנחת התיאוריה הנה כי היחיד מעריך באופן תמידי את טווח היכולות שלו ואלו משפיעות על התנהגותו בכל זמן נתון. חוללותו העצמית הנה למעשה שיפוטו את יכולותיו לארגן ולבצע פעולות על מנת להשיג את המטרות בהן הוא חפץ. צעיר שלו תפיסת חוללות עצמית גבוהה יותר ייטה להתמיד לקראת מטרות הרצויות לו מאשר צעיר המאופיין בחוללות עצמית נמוכה יותר. משום כך, ניתן להעריך שצעירים שלהם תפיסה גבוהה יותר של מוכנות יתמודדו בעתיד בצורה יעילה יותר עם המטלות של הבגרות. במודל של מלוציו ושותפיו )99 Pine, )Maluccio, Krieger, & המוכנות לחיים עצמאיים מוגדרת כיכולת של הפרט לספק את צרכיו, להרגיש בנוח עם עצמו ולהיות מסופק לגבי קשרים ומערכות יחסים עם אחרים משמעותיים במשפחה, בקהילה ובחברה. נולן ועמיתיו ) Bressani, )Nollan, Horn, Downs, Pecora, & מדברים על כך שניתן לחלק יכולות אלו לשתי קבוצות, האחת מוחשית )כגון מיומנויות עבודה, יכולת לימודית( והשנייה מופשטת יותר )כגון יכולת לשליטה עצמית, פתרון בעיות(. שיף ובנבנישתי )4( ובנבנישתי וזעירא )8( השתמשו במסגרת מושגית זו ויצרו כלי שמטרתו לזהות מוכנות ליציאה לחיים עצמאיים בקרב בוגרי השמה הנמצאים על סף היציאה לחיים עצמאיים. המוכנות היא ההערכה עד כמה הצעיר יכול להתמודד ביעילות עם משימות חיים שונות כגון חיפוש עבודה, ניהול משק בית, שמירה על חיים נורמטיביים וכד'. חשוב לציין כי הם בחנו את המוכנות מזווית הראייה של האחראים על הצעירים. שיף ובנבנישתי ) )Schiff & Benbenishty טוענים כי ניתן להעריך את מוכנות המתבגר לעצמאות הן מנקודת המבט של המסגרת שמטפלת בו והן מנקודת המבט של המתבגר עצמו. ההערכה של הגוף המקצועי יכולה לשפוך אור לגבי מצבו של המתבגר בכל הקשור לתפקודו ובאילו 9

20 תחומים עליו להתחזק כדי לצאת לעצמאות. הפרספקטיבה הסובייקטיבית של המתבגר אינה פחות חשובה ויש לה השפעה רגשית ישירה על היכולת להתמודד עם היציאה לעצמאות. בנוסף, המתבגר יכול להעיד על תחושת יכולת לחולל שינוי לעתיד, מוטיבציה ויכולת להשתלב במשימות חשובות שהעתיד צופן לו. במחקרם של בנבנישתי ומגנוס )8( נתבקשו צעירים בוגרי השמה חוץ ביתית ומבוגרים אחראיים שליוו אותם להעריך את המוכנות לעצמאות בתחומים שונים בחיי הצעירים כגון לימודים, צבא עבודה, כספים, יחסים בין אישיים והתנהגויות סיכון. ממצאי המחקר הראו כי לצעירים הייתה הערכה חיובית יותר באופן מובהק באשר למיומנויות החיים שלהם, מאשר למלווים שלהם. ההבדלים הבולטים בהערכות היו בתחומי החינוך ובתחום היחסים בין אישיים. ממצאים אלו מלמדים שלא תמיד קיימת התאמה בין שתי פרספקטיבות אלו, אך קיימת חשיבות לשלב ביניהן. במחקר )בנבנישתי, 8( אשר בודק את מוכנותם וצרכיהם של המתבגרים בחסות הנוער, עלו מספר תחומים שבהם היכולות של הצעירים הוערכו על ידי העובדים כנמוכות במיוחד. בתחום של הלימודים היו העובדים בטוחים רק לגבי כ- שיוכלו לקבל תעודות בגרות מלאה. בתחום השירות הצבאי נראה שהצפייה היא לקשיים רבים בשירות. ההערכות היו נמוכות באשר ליכולות של הצעירים בתחום ניהול הכספים שלהם. לגבי מגורים, עולה שלגבי יותר ממחצית מהצעירים, העובדים חושבים או בטוחים שאין להם יכולת לחפש דירה באופן יעיל, לחתום על חוזה לשכירת דירה, להעריך באופן ריאלי את ההוצאות הנדרשות לשכירת דירה ואחזקתה, לשלם חשבונות בזמן, לערוך קניות ולנהל תקציב בדרך יעילה ואחראית. במחקר הנוכחי אשלים את המידע שהתקבל ממחקרם של זעירא ובנבנישתי )8( ואתמקד בפרספקטיבה של צעירי חסות הנוער בכל הנוגע להתייחסותם למוכנות לעצמאות. תפיסת העתיד בתקופת השהות במעונות החסות, המתבגרים מגבשים את זהותם וככל שהם מתקרבים לתום שהותם במסגרת, מתגבשת אצלם תפיסת העתיד. תפיסת העתיד כוללת את הנטייה של האדם לצפות קדימה ולהעריך השלכות ארוכות טווח של התנהגות עכשווית וכן את המעורבות והערך האישי המיוחסים אל העתיד ) Husman, )Seginer, ;988 Shell &. הציפיות של המתבגרים בנוגע לעתיד כוללות את התכניות, השאיפות והפחדים הנוגעים לאירועים שונים במגוון תחומי חיים בעתידם הקרוב והרחוק )9.)Seginer, מתבגרים צריכים להתמודד מול מספר משימות

21 חיים הקשורות לתקופת גילם ומושפעות מהסובבים אותם, הוריהם, מוריהם וקבוצת חברים. משימות אלה קשורות להתפתחות הצפויה לאורך החיים ולכן בעלות חשיבות בתהליך תכנון העתיד )5.)Nurmi, סגינר זיהתה שמונה תחומי חיים דומיננטיים שכלפיהם קיימת תפיסת העתיד בישראל: בית ספר ובחינות בגרות, שרות צבאי )עבור מתבגרים יהודים(, השכלה גבוהה, עבודה וקריירה, חתונה ומשפחה ונושאים קולקטיביים )988.)Seginer, תפיסת העתיד נמצאה תורמת להבנת חיי הפרט בהווה והתנהגותו ביומיום. גונזלס וזימברדו Zimbardo,985( )Gonzals & טענו כי תפיסה זו הכרחית לשם עמידה במחויבויות, לקיחת אחריות והגדרת מטרות וציפיות ואף ליצירת תחושה של עצמיות ואישיות, המעוצבת דרך הזמן. אחת הסוגיות המרכזיות בחקר תפיסת העתיד מתמקדת בזיהוי המשתנים המשפיעים על עיצובה. כיום הספרות מתמקדת בשני סוגי משתנים: משתנים דמוגרפים ומשתנים אישיותיים. משתנה דמוגרפי הרווח בספרות שנמצא כמשפיע על תפיסת העתיד הוא גיל ( Zimbardo, Gonzals &.) ;985; Nurmi, 987 נמצא כי מחשבות על העתיד ותכנונו מאפיינים במיוחד את גיל ההתבגרות )-9( שבו מתחיל העיסוק בקבלת החלטות חשובות לחיים, זאת על אף שההחלטות המשמעותיות ביותר כמו עבודה ומשפחה מופיעות בגיל מאוחר יותר )987.)Nurmi, החלטות בקרב מתבגרים בנוגע לעתידם כמו בחירת קריירה, לימודים והקמת משפחה נמצאו כבעלות השפעה גדולה על חייהם הבוגרים.)Nurmi, 5( מחקרים בקרב ילדים ומתבגרים במצבי סיכון מראים כי הציפיות מהעתיד של מתבגרים יכולות להשפיע על המוטיבציה ויכולתם לממש את מטרותיהם בהצלחה, מיד אחרי עזיבת המסגרת וכמו כן שנים מאוחר יותר כבוגרים. ציפיות חיוביות לעתיד נמצאו כגורם מגן ומקדם חוסן, הסתגלות חברתית ורווחה נפשית 99) Kerley, Wyman, Cowen, Work & בתוך Sulimani-.)Aidan & Benbenishty, סולימני-אעידן ובנבנישתי ) Benbenishty, )Sulimani-Aidan & חקרו את ציפיותיהם לעתיד של 99 בוגרי פנימיות חינוכיות וטיפוליות בארץ סביב המעבר לחיים עצמאיים. הציפיות סביב השלמת לימודי תיכון או לימודים אקדמאיים נמצאו נמוכות יחסית. כמו כן, חלק מהצעירים

22 העלו ספקות לגבי יכולותיהם לספק לילדיהם סביבה בטוחה. יחד עם זאת, הממצאים העלו כי מרבית הצעירים מתבוננים באופן חיובי ואופטימי על עתידם. צעירי החסות נמצאים בשלב בו הם לקראת יציאה לעצמאות וקיימת משמעות חשובה לתפיסת עתידם. לאור דברים אלו אבחן במחקר זה את תפיסת העתיד של הצעירים בתחומים השונים של חייהם ואשער כי יימצא קשר חיובי בין תפיסת העתיד למוכנותם ליציאה לעצמאות. הערכת הצרכים לקראת היציאה לחיים עצמאיים קיימים צרכים שונים בקרב צעירי החסות. הצרכים קשורים למאפיינים המיוחדים של אותם צעירים, להכנה ליציאה לחיים עצמאיים ולחוויותיהם בעת היציאה. ממחקרם של בנבנישתי ומגנוס )9( על צעירים בוגרי מסגרות השמה חוץ-ביתיות חסרי עורף משפחתי, ניתן להבין כי צרכי הצעירים נובעים מהשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים )מעבר ממעמד של מתבגר לזה של בוגר עצמאי( ומקבלים משנה תוקף ומשמעות עקב הקשיים האישיים והמשפחתיים שהביאו אותם להשמה. בנוסף, עקב השהות הממושכת במסגרת חוץ-בית ועצם העובדה כי לצעירים אלו אין את האפשרות להישען על משפחותיהם כדי להמשיך בתהליך התפתחות נורמטיבי לקראת חיים עצמאיים, מתעצב סל צרכים של צעירים אלו. הסל כולל צרכים אשר באים לידי ביטוי בהקניית מיומנויות חיים הרלוונטיות ליציאה לחיים עצמאיים כגון חיפוש דירה, חיפוש עבודה וניהול תקציב. כמו כן, תחום הלימודים ותהליך הגיוס לצבא נמצאו כתחומים בהם הצעירים זקוקים לליווי והכוונה. במחקרה של אליאל-גב )( אודות מוכנותם וצרכיהם של בוגרי פנימיות רווחה בארץ עלו צרכים רבים של הבוגרים לקראת המעבר לחיים עצמאיים. מרבית הצעירים הוערכו כבעלי יכולות בינוניות ונמוכות בתחומים השונים הקשורים בתפקוד עצמאי, ביניהם התמודדות עם קשיים רגשיים, מציאת מקום מגורים, רכישת מקצוע במסגרת לימודים מוכרת וניהול משק בית. התחומים בהם נמצא שיעור גבוה של חניכים הזקוקים לעזרה כללו: רכישת מקצוע במסגרת לימודים מוכרת, התמודדות עם קשיים רגשיים, מציאת מקום מגורים והשתלבות במסגרת לימודים גבוהה. בנבנישתי וזעירא )9( בדקו את מוכנותם וצרכיהם של המתבגרים בחסות הנוער ע"י הערכת המטפלים. ממחקרם עלו צרכים לסיוע כספי להמשך הלימודים וייעוץ בנושא הלימודים. בכל הקשור לשירות צבאי או לאומי, הצורך הבולט ביותר נוגע לליווי אישי בתהליך הגיוס והשירות, מתן מידע על האפשרויות השונות בצבא ומתן מעמד של חייל בודד. בתחום המגורים, לכרבע עד

23 שליש מהצעירים יש צורך סיוע במיומנויות של חיפוש מגורים וחיים במגורים עצמאיים. בתחום העבודה עלה הצורך המשמעותי ביותר- מהצעירים מתן הכשרה מקצועית הוא צורך חיוני וליותר משליש מהצעירים יש צורך חיוני בסיוע במיומנויות של חיפוש עבודה, בסיוע ישיר בחיפוש עבודה ובאף במציאת מקום עבודה המוכן לקבל צעירים כמוהם. בכל הקשור לתמיכה פסיכו- סוציאלית המטפלים מעריכים כי למעלה מ- מהצעירים בעלי צורך חיוני בהמשך תמיכה וליווי ולייעוץ או טיפול מקצועי. ניתן לראות כי צרכי הצעירים במסגרות השונות הינם רבים וכוללים מספר תחומים עיקריים כמו דיור, מיומנויות חיים, סיוע רגשי, השכלה, תעסוקה וסיוע בתהליך הגיוס. הקניית מיומנויות חיים רלוונטיות וסיוע וליווי הצעירים לאחר עזיבתם את המסגרות יכולים לענות על צרכי אותם צעירים. במחקר הנוכחי אבדוק אילו צרכים עולים מצעירי החסות ואבחן אותם יחד עם הצרכים שזוהו על ידי המטפלים במחקר של בנבנישתי וזעירא )9(, בתקווה כי המידע שייאסף יוכל להרחיב את ההבנה לגבי צרכיהם. גורמים המנבאים את המוכנות לחיים עצמאיים, הצרכים ותפיסת העתיד של צעירים המחקר הנוכחי מבקש לזהות גורמים המנבאים את המוכנות לחיים עצמאיים, הצרכים ותפיסת העתיד של צעירים השוהים במעונות של החסות. המסגרת התיאורטית של התיאוריה האקולוגית מכוונת אותנו לזהות גורמים במספר רמות, הצעיר עצמו, המשפחה, והמסגרת בה הוא שוהה. כמו כן, הספרות העוסקת בגורמים התורמים לחוסן מצביעה על גורמים שנמצאו רלבנטיים לבניית חוסן והם ייבחנו במחקר הנוכחי. מאפייני הצעיר מגדר- תרומתו של משתנה המגדר לתפיסת העתיד קשורה לחלוקה המסורתית בין תפקידי המינים המקובלים באותה חברה. כאשר מדובר בחברה הדוגלת בשוויון בין המינים ישנם פחות הבדלים בתפיסת העתיד בין נשים לגברים ויחד עם זאת ניתן לראות כי גברים מדווחים על תפיסת עתיד ממוקדת מטרות וחיובית יותר. )987 Nurmi,.)Gonzals & Zimbardo, ;985 אחד הממצאים ממחקרה של שיף ) )Schiff, הצביע על חששות רבים יותר שעלו בקרב הצעירות סביב המעבר לחיים עצמאיים לעומת הצעירים. בסתירה למחקרים אלו, קיימים מחקרים אשר לא מצאו הבדלים בין המגדרים בנוגע לתפיסת העתיד Sulimani-( Schiff & Benbenishty, ;.)Aidan & Benbenishty,

24 בהתייחסות רחבה יותר להבדלים בין נערים לנערות, יש להביא בחשבון כי מדובר בנוער הנמצא בגיל ההתבגרות בו תהליך גיבוש הזהות העצמית המתרחש במלוא עוצמתו משפיע על נערות בשונה מנערים. גיליגן )גיליגן, בתוך גולן, ( מדגישה כי נערות בתהליך זה מאבדות משהו מהעצמי )self( שלהן ומתקשות לבטא את קולן ולסמוך על עצמן. מדובר בהבדל מגדרי ובסיסי. אם נוסיף למאפיין זה כי מדובר בנערות במצוקה ובסיכון אשר שוהות במסגרות של חסות הנוער, תתקבל תמונה מורכבת ומדאיגה של הצעירות. במחקרה של גולן )גולן, ( בקרב 99 נערים ונערות אשר שהו במעונות חסות הנוער נמצא כי קיימים הבדלים רבים בין נערים ונערות במצוקה וכי מצבן של הנערות השוהות במעונות חסות הנוער מדאיג יותר. ניכר כי גם אם נער ונערה הגיעו למעונות מרקע סוציו אקונומי דומה וגם אם יש דמיון בסיבות הגעתם למעון, הבדלי המין משפיעים על תפיסתם את אקלים משפחתם, התייחסות המשפחה אליהם ועל הסתגלותם למעון. הנערות נמצאות בקונפליקט קיומי. מצד אחד החברה המערבית מנסה לייצר אצל האישה סימני סטאטוס כמו כוח, הישגיות, רמת השכלה ומקצוע המעידים על צמיחה אישית ושאיפה להתקדמות. מצד שני, קיבלו הנערות חינוך שמרני המנציח את מעמד האישה כמשני. מגיל צעיר הנערות מנותבות לסיוע בעבודות הבית וטיפול באחים הקטנים והמשפחה פחות דוחפת את הנערה למושגים של הצלחה )999 White, Rollins-Bohannon & בתוך גולן, (. הנערים גם הם מגיעים ממשפחות שמרניות אך הם אינם חווים את הקונפליקט ההישגי בצורה כ"כ חמורה כפי שהוא נחווה ע"י הנערות )גולן, (. כלומר, מעצם היותו נער הגדל במשפחה פטריארכאלית מקנה לו סטאטוס חברתי שאומר שגם אם ביצע עבירות, הוא יקבל גיבוי משפחתי וציפייה מהמשפחה להצלחה להבדיל מנערות שיתויגו כסוטות וההתייחסות המשפחתית אליהן תהיה חמורה ונוקשה יותר )978 Duncan, Duncan & בתוך גולן, (. אחד המאפיינים הבולטים בהבדלים בין נערים לנערות במצוקה הוא בתחום הקוגניטיבי בו לחלק ניכר מהנערות יש חשיבה קונקרטית בלתי מתוכננת וקשיים בבחירת אלטרנטיבות ובצפייה מראש של המתרחש )ברגר ושכטר, 9(. קיימת חשיבות להתייחס לסימפטומטולוגיה של נערות במצוקה אשר שונה משל נערים. הנערות מפנימות את בעיותיהן ולרוב מזיקות לעצמן יותר מאשר לחברה. מצוקת הנערות באה לידי ביטוי לרוב בהתנהגות מינית לא מבוקרת, ניסיונות התאבדות הפגנתיים, ניתוק פסיכולוגי וחברתי, מוכנות להיחשף לניצול, פסיביות וחוסר מוטיבציה להשתלב ולהשתקם והיעדר כלים חברתיים אשר נובע מהכוונתן לתפקידים ביתיים ולא חברתיים. לאור דברים אלו אחת ההשערות במחקר זה היא שתפיסת העתיד תהיה חיובית יותר בקרב הנערים. 4

25 נטייה לאופטימיות- משתנה אישיותי זה נמצא כמשפיע על רווחתו הנפשית והפיסית של האדם ונראה כי הוא תורם לחוסן ויכול להוביל אל הסתגלות ותוצאות חיוביות, על אף נסיבות חיים מלחיצות ומצוקה. מחקרים על ילדים ומתבגרים במצבי סיכון, מציינים באופן עקבי את האופטימיות בנוגע לעתיד כאחד המרכיבים התורמים לחוסן ) Curtis,.)Boman, Smith & אופטימיות מהווה מרכיב משמעותי בסגנון התמודדות השייך לאלו המוגדרים בעלי חוסן גבוה. האופטימיות מסייעת לשנות את תפיסת האירועים הלוחצים בחייהם אשר עלולים לאיים על רווחתם ולהפכם להזדמנויות לצמיחה ולהתפתחות אישית. סגנון ההתמודדות הינו אקטיבי ואופטימי משום שהם מכוונים עצמם כל הזמן לקראת דרכי פעולה חדשות שיאפשרו שליטה על גורמי הלחץ )מרום, (. במחקרי אורך שנערכו בקרב צעירים בוגרי השמה נמצא כי צעירים שהיו פחות אופטימיים לגבי העתיד, הראו תוצאות חיוביות פחות, - שנים לאחר העזיבה ( Paxman, Cashmore & (. במחקרם של סולימני-אעידן ובנבנישתי ) Benbenishty, )Sulimani-Aidan & בקרב בוגרי פנימיות, האופטימיות הייתה בעלת ערכים גבוהים מאוד ונמצאה כקשורה לציפיות עתיד חיוביות ולקיומם של גורמים מגנים של חוסן נפשי בקרב הצעירים. במחקר הנוכחי אבחן את המשתנה של נטייה לאופטימיות כמרכיב אישיותי של הצעירים כפי שהוא בא לידי ביטוי בראייתם את חייהם ובתפיסת עתידם, ואשער כי יימצא קשר חיובי בין נטיית הצעירים לאופטימיות למוכנותם ליציאה לעצמאות ותפיסתם את עתידם. ערך עצמי- בנוסף, תפיסת העתיד מושפעת מהאמונות שאדם מחזיק לגבי עצמו, ובעיקר דימויו העצמי. חוקרים רבים מחזיקים בגישות שונות להגדרת המושג 'הערך העצמי', אך המשותף לכולן הוא שהן מתייחסות לתפיסת העצמי: כלומר, הפרט מתייחס אל עצמו כאל אובייקט הנתפס ע"י הסביבה. למרות השוני הקיים בתפיסת האני, קיימת הסכמה בקרב החוקרים שהערך העצמי הינו מימד מרכזי בהתנהגות האדם. מרבית התיאוריות מתארות את התפתחות הערך העצמי מגיל ילדות ובתחילה מושפע מהערכת ההורים. בהמשך מתרחב המעגל ואליו מצטרפת השפעת החברה, קבוצת הגיל ומתחיל תהליך של השפעה הדדית בין הערכה עצמית לבין הערכת אחרים כולל ההורים )954 Rogers, בתוך ראובן, 9(. לדעת רוג'רס )954 Rogers, בתוך ראובן, 9( ה"עצמי, הוא מבנה מארגן של התפיסות והחוויות של הפרט ושל הערכות הזולת כלפי הפרט. יש להבחין בין "עצמי ריאלי" ל"עצמי 5